השורשים שלי

שולחן דמקה/שש-בש עתיק

 

החפץ הוא שולחן עתיק שכאשר נפתח רואים עליו כיסוי מלבד ועליו היו משחקים קלפים. כאשר הוא סגור הוא משמש ליופי. כשפותחים אותו פתיחה נוספת הוא משובץ כולו בעץ וצדפים עבודת יד והוא משמש למשחקי הדמקה והשחמט ובנוסף היו בתוכו גם קוביות קטנות למשחק השש בש.

סבתי מצד אבא קיבלה אותו בירושה מאבא שלה כאשר אמא שלה נפטרה.

המסלול שבו הועבר החפץ הוא מאבא של סבתא שלי רחל אליה.

הוא נקנה בשנת 1936 על ידי אבא של סבתי כשביקר בעיר דמשק שבסוריה. סבא רבא (אבא של סבתא) אהב לשחק בקלפים ובשש בש ועל כן הביא אותו לארץ ברכבת.

החפץ נמצא אצל סבתי משנת 1987 – 27 שנים.

החפץ נשמר במשך כל השנים אצל הורי סבתי. סימני הזמן ניכרים עליו , כיסוי הלבד כבר הוכתם בכתמי יושן מכיוון שהוא היה בשימוש רב שנים. לאומת זאת הפנים – לוח השש בש נראה כחדש. איפה שהלבד ישנם בשתי פינות של השולחן שני שקעים מרובעים שבתוכן היו מאפרות שהיו עשויות (שאבדו במהלך השנים) ממתכת כבדה עם ריקועים זהובים. גם חלק מפתיתי הצדפים גם הן אף הן נעלמו במשך השנים כאשר ניגבו אותו בצורה לא נכונה.

מהחפץ הזה אפשר ללמוד שבעבר כשלא הייתה קיימת הטלוויזיה ובתי הקולנוע היו ספורים , הקלפים , השש בש , הדמקה והשחמט היו משחקים חברתיים נפוצים ביותר .

לדעתי ניתן ללמוד מן החפץ הזה על תולדות המשפחה שבעברה של המשפחה סבא רבא אבא של סבתא שהיה סוחר ועל כן היו לו הרבה לקוחות ערביים כי הייתה זו התקופה שטרם מלחמת השחרור (שפרצה בשנת 1948) וערבים ויהודים חיו ביחד סבא נהג לארח סוחרים ערביים שהיו באים מנצרת ומעכו.

לדעתי גם ניתן ללמוד שהדורות האלו של משפחתי נהגו ואהבו לשחק במשחקים שהיו בשולחן.

על חפץ זה נשמור עוד דורות רבים בעתיד כי הוא מסמל תקופה יפה של המדינה ושל משפחתי והדור הבא של החפץ הזה יהיה אני כאשר סבתי תוריש לי אותו.

כדי לשמר אותו דרוש טיפול נכון ויסודי בשימוש בשמן מיוחד המיועד לכך.