השורשים שלי

 

 

ראיון עם סבתא רחל:

לי: "מה שמך? האם החלפת שמות או כינויים במהלך חייך ולמה?"

סבתא: "רחל אלקלעי. לא החלפתי.

לי: "האם ידועה לך משמעות ומקורו של שם המשפחה שלך?"

סבתא: "זה שם ספרדי עתיק. איני יודעת מה משמעותי."

לי: "האם ידוע לך מקור שמך הפרטי?"

סבתא: "הורי קראו לי רחל מכיוון שהשם הוא מהתנ"ך. אחת מהאימהות."

לי: "מה שם הורייך, ואחייך?"

סבתא: "לאבא שלי קראו אליהו ולאמא שלי פלומבה (פולין)."

לי: "מהו תאריך הולדתך?"

סבתא: "16.7.1939"

לי: "היכן נולדת (מדינה עיר/ כפר)?"

סבתא: "נולדתי במדינת ישראל בעיר תל אביב."

לי: "האם המקום בו נולדת עבר שינויים מאז שנולדת?"

סבתא: "כן. שינויים גדולים! המרכז של תל אביב היה בדרומה, בהדרגה הוא עבר לדיזינגוף,

ועד מהרה מבני המגורים עברו לצפון העיר (נווה אביבים ורמת אביב). תל אביב הייתה בניינים נמוכים בעוד שהיום מתנוססים מגדלים גבוהים. העיר הפכה לעיר שוקקת חיים וחיי הלילה בה תוססים עד שעות הבוקר הקטנות."

לי: "אלו שפות דברו בבית הולדתך? (אלו שפות את דוברת היום)?"

סבתא: "בבית הולדתי דיברו ספרדית, בולגרית, צרפתית, יוונית ועברית. כיום אני דוברת צרפתית, אנגלית, עברית וספרדית."

לי: "במה עבדו הורייך?"

סבתא: "אבא שלי הקים בארץ את בית החרושת הראשון לגרביים שקראו לו "פעמון". לאחר מכן הוא פתח מפעל לבגדי ילדים לבדו. אמא שלי הייתה עקרת בית."

לי: "היכן נולדו הורייך?"

סבתא: "אמא שלי נולדה בסלוניקי שביוון ואבא שלי נולד בורנה שבבולגריה."

לי: "כיצד התגלגלו הורייך לגור בעיר הולדתך?"

סבתא: "אמא שלי עלתה לארץ ב1930 מיוון. אבא שלי עלה לארץ ב1932 מבולגריה והם הכירו על שפת הים בתל אביב."

לי: "תארי כיצד נראה הבית בו גדלת (איזה רהיטים היו בו, כמה חדרים, האם הייתה גינה, חצר או משק?"

סבתא: "הבית בו גדלתי היה בין שלוש קומות. היו בו שש דירות. בחצר הייתה בריכה של דגי זהב ובחצר האחורית גדלו עצי בננות. בחדר האוכל היה שולחן אוכל גדול מעץ וזכוכית מעליו שמתחתיה היו תמונות של בני המשפחה. היה מזנון עץ גדול מאוד שבו היו כלי האוכל והתה והעוגות... בחדר השינה של הורי הייתה מיטה זוגית גדולה מאוד עם מעקה עשוי ברזל מגולף. היו בסך הכל שלושה חדרים בבית. בחדר השלישי היה סלון ובסלון היה שולחן סלוני נמוך מעץ עם ספה שתי כורסאות ובפינה רדיו."

לי: "ספרי על חוויה מיוחדת הקשורה לבית ילדותך."

סבתא: "בתקופת השלטון הבריתי בארץ אני ושכני היינו עולים בשעות העוצר לגג ומשליכים בלוטים מעצי הברוש על ראשיהם של החיילים הבריטים. היינו קוראים לחיילים כלניות בגלל הכומתות האדומות שחבשו."

לי: "אלו מאכלים נהגתם לאכול בבית ילדותך."

סבתא: "נהגנו לאכול קציצות ברוטב חצילים ועגבניות, סלט קר של קישואים גזר וסלרי, פסטל בשר, פסטל חצילים וכבד עוף בגריל עם קבבים."

לי: "אילו חגים זכורים לך במיוחד מילדותך ומדוע?"

סבתא: "פסח, רבים מעולי יוון ובולגריה היו מוזמנים לשולחננו לליל הסדר. יום כיפור, היינו הולכים לבית הכנסת לתפילת הנעילה כל הילדים נפגשנו שם ולאחר מכן השיבה הביתה ארוחת שבירת הצום."

לי: "האם למדת בבית ספר? אם לא, ספרי מדוע."

סבתא: "אכן למדתי בבית הספר."

לי: "באיזה בית ספר למדת? (האם הוא יהודי, כללי, חקלאי)?"

סבתא: " קראו לבית ספרי על שם אחד העם. הוא היה בית ספר יהודי."

לי: "איזו שפה למדת בבית הספר (אלו שפות נוספות למדו בבית הספר שלך)?"

סבתא: "ביסודי למדתי עברית ואנגלית והתיכון גם צרפתית."

לי: "אלו מקצועות למדתם בבית הספר?"

סבתא: "ספרות, מתמטיקה, תנ"ך, היסטוריה, טבע וביולוגיה, ספורט, אנגלית, מוסיקה, ציור וידיעת הארץ (גיאוגרפיה)."

לי: "ספרי על מורה משמעותי/ת שלימד/ה אותך בבית הספר."

סבתא: "הייתה לי מורה למתמטיקה שקראו לה סובול. אפילו שהיינו כיתה "סתומה" למתמטיקה היא הייתה נחמדה בדיוק כמו אמא."  

לי: "ספרי על חבר/ה משמעותי/ת מימי נערותך."

סבתא: "הייתה לי חברה שקוראים לה מרים שהייתה כמו אחותי. היא קראה לי תמיד צנון כי תמיד שהייתי אומרת את האות ד' זה נשמע כמו צ'. עד היום אנחנו חברות והיא עדיין קוראת לי כך."

לי: "כיצד נהגתם לבלות את שעות אחר הצהריים (אלו משחקים שיחקתם ואיפה)?

סבתא: "היינו משחקים בחצר וברחוב בשעות אחר הצהריים. היה קלאס, חבל, רוסים וגרמנים (שוטרים וגנבים כיום), גולות, חמש אבנים, תופסת ומחבואים."

לי: "האם היית חברה בתנועת נוער (אם כן, איזו, היכן התקיימה הפעילות, מה נהגתם לעשות, מי היו המדריכים?"

סבתא: "לקחתי חלק בפעולות ב"תנועה המיוחדת. היא התקיימה ברחוב ארלוזורוב בתל אביב. היו פעולות, היו שיחות, היו מסבירים על תפקידי הנוער בארץ, והיו גם משחקים. איני זוכרת מי היו המדריכים."

לי: "האם את בקשר עם חלק מחבריך מתקופת נערותך? ספרי עליו/ה."

סבתא: "כן. אני בקשר עם הרבה חברות מאז. למשל שרה היא הייתה חברה מאוד טובה. היינו לומדות יחד לבגרויות בזמן שאמא שלה הייתה מביאה לנו קערה של מקלות מלוחים ותוך כדי למידה אכלנו.

לי: "היכן ומתי פגשת את סבא? ספרי לי על היכרותכם."

סבתא: "בצבא הכרתי את בעלי. חבר שלו היה הבוס שלי, החליט שאנחנו זוג שמתאים אחד לשני לחיים. בדיוק הייתה חתונה של מישהו מהענף. שם הכרנו.

לי: "האם שרתת בצבא (אם כן, מתי, איפה ומה היה תפקידך)?"

סבתא: "שרתתי בבסיס חימוש בתל השומר בצבא מ1957-1959."

לי: "ספרי על חוויה מיוחדת מתקופת הצבא?"

סבתא: "באחד הלילות, שישנתי בחדר משמר. התעוררתי לשעת השמירה שלי. גיליתי שבפינה ליד המיטה היה נחש מפותל אף הוא ישן את שנתו. צרחתי ואז השומרות נכנסה עם הנשק וצעקה לי לא לזוז ואז היא ירתה בוא והוא מת.

לי: " ספרי על אירועים היסטוריים שהתרחשו בימי חייך והשפיעו עלייך או על משפחתך (אירועים הקשורים בהיסטוריה של ארץ הולדתך, של מדינת ישראל, של המקומות בהם גדלת וחיית).

סבתא: "האירוע הכי מרשים ומרגש היה הכרזת מדינת ישראל באו"ם. כל המשפחה ישבה צמודה לרדיו והקשיבה להצבעה של המדינות. מי בעד הקמת המדינה ומי נגד. ברגע שנודעה התוצאה שיש רוב להקמת מדינת ישראל יצאנו כולנו לרחוב והצטרפנו לרוקדים המאושרים.

לי: "מה היו קשרי השכנות שהיו למשפחתך ולך עם שכניך במקום הולדתך ונערותך?"

סבתא: "יחסי השכנות היו קרובים מאוד, כמעט משפחתיים. מלחמת השחרור גיבשה את כולנו כשישבנו במקלטים בעת ההפצצות על תל אביב. אמא שלי רצה עם צנצנת סוכר ומלא כפיות וכל מי שהיה לחוץ היא נתנה לו סוכר כי אמרו שזה מרגיע אנשים.

לי: "האם ישנם אירועים חשובים בחיי העיר או המדינה בה חיית שהיית שותפה אליהם?"

סבתא: "ההדלידה בפורים וגם מצעדי הצבא ביום העצמאות."

לי: "ספרי על מקום מיוחד בו היית במהלך חייך, אליו את מתגעגעת במיוחד. מה מיוחד בו?"

סבתא: "אחד המקומות היפים שהייתי בהם זה יוון. מקום הולדתה של אימי. המגדל הלבן בסלוניקי עליו שמעתי סיפורים רבים מאימי."